בריאיון מיוחד שערכו העיתונאים תמִים אבו ח'יט וג'יהאן חיידר חסן עם עו"ד מוחמד יחיא, המזכ"ל של מפלגת "כל אזרחיה", באוניברסיטת חיפה, הוא התייחס לסוגיות הפוליטיות והחברתיות המרכזיות שעל סדר היום, ובהן עתיד השותפות הערבית־יהודית, הבחירות הקרובות, ייצוג צעירים ונשים, תפקידה של ועדת המעקב העליונה, המאבק בפשיעה ובאלימות, וכן תפיסתו לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני ולעתיד הפעילות הפוליטית בחברה הערבית.

הנקודות המרכזיות בריאיון עם עו"ד מוחמד יחיא, מזכיר מפלגת "כל אזרחיה":

1. מפלגת "כל אזרחיה" • מפלגה ערבית־יהודית שהוקמה באופן רשמי לפני ארבע שנים. • קוראת לשותפות ערבית־יהודית אמיתית ולא סמלית בלבד. • מאמצת את חזון "מדינה לכל אזרחיה" על בסיס שוויון וצדק אזרחי. • סבורה כי שינוי פוליטי מחייב תהליך ארוך ומצטבר. 2. הבחירות והבריתות • המפלגה מעדיפה להתמודד בבחירות במסגרת רחבה במקום להסתכן ברשימה עצמאית. • מקיימת דיאלוגים עם כוחות ערביים ויהודיים שונים. • תומכת בהרחבת הייצוג הערבי־יהודי בכנסת. • רואה בשותפות עם כוחות יהודיים דמוקרטיים הכרח פוליטי ולא אפשרות משנית. 3. העמדה כלפי הרשימה המשותפת • מברכת על חזרתה של הרשימה המשותפת. • סבורה שהציבור הערבי ביקש "משותפת" ולא "משותפת טכנית". • רואה ברשימה טכנית פתרון פשרה בין דרישות המפלגות לבין רצון הציבור באחדות. • מתנגדת להאשמת כל מסגרת פוליטית חדשה בבגידה או לניהול תחרות בלתי דמוקרטית. 4. ייצוג נשים • מדגישה את מחויבות המפלגה לשוויון מגדרי. • תומכת בשילוב נשים במקומות מתקדמים ברשימות הבחירות. • תומכת בעיקרון הרוטציה בין גברים לנשים ככל האפשר. • רואה בייצוג נשים חלק מחזון המפלגה ולא רק סיסמת בחירות. 5. צעירים והוואקום החברתי • רואה בצעירים בגילאי 18–24 אחד האתגרים החברתיים החמורים ביותר. • מזהירה מפני תופעת הצעירים שאינם עובדים, אינם לומדים ואינם עוברים הכשרה. • סבורה שהוואקום החברתי הוא אחד הגורמים המזינים פשיעה ואלימות. • קוראת לקידום תוכניות הכשרה, חינוך, הדרכה ושירות קהילתי לצעירים. 6. שירות קהילתי • מתנגדת לקישור בין השירות האזרחי לשירות הצבאי. • תומכת בהקמת "שירות קהילתי" התנדבותי לצעירים. • רואה בו אמצעי לחיזוק תחושת השייכות, האחריות ורכישת הניסיון. 7. מאבק בפשיעה ובאלימות • מדגיש שאין פתרון קסם לפשיעה. • סבור כי 90% מהטיפול בפשיעה המאורגנת מוטל על המדינה ועל רשויות האכיפה. • קורא לתוכנית ממשלתית ארוכת טווח. • מדגיש את חשיבות ההשקעה בחינוך, תרבות וספורט כחלק מהפתרון. 8. תרבות ואמנות • רואה בתרבות, באמנות ובספורט כלים מרכזיים למאבק באלימות. • מדגיש שקיימים תקציבים שאינם מנוצלים כראוי. • קורא להרחבת הפעילות התרבותית, התיאטרלית והאמנותית ביישובים הערביים. 9. פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני • מאמין בצורך בקיומו של אופק מדיני ובמשא ומתן ישיר. • תומך בפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967. • סבור שכל פתרון חייב להיות מוסכם ומקובל על שני הצדדים. • מתמקד בסיום המלחמות וביצירת נוסחת חיים משותפים בין ערבים ליהודים. 10. ועדת המעקב העליונה • מבקר את היותה מסגרת סגורה שאינה מצליחה להכיל את מלוא הכוחות והיכולות של החברה. • קורא לפיתוחה ולעדכונה. • דורש הרחבת השתתפותן של נשים, צעירים ואקדמאים. • סבור שהצלחתו של כל גוף ייצוגי מחייבת: • סדירות בפעילות • בחירות • תקציב • ניהול מקצועי 11. אנשים עם מוגבלויות • תומך בפיתוח כלים לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. • סבור שכל שינוי חקיקתי צריך להתבסס על בחינה מקצועית. • מדגיש את הצורך בהבטחת הזדמנויות תעסוקה המבוססות על כישורים ושוויון. 12. המסר לצעירים • הצעירים אינם בעיה אלא כוח פוטנציאלי. • החברה זקוקה למסגרות שיאפשרו לצעירים להשפיע וליזום. • קורא להקמת מרחבים לפעילות ציבורית וקהילתית שאינם מפלגתיים ויוכלו להכיל את האנרגיה והיכולות של הצעירים. 13. החזון הפוליטי לעתיד • המטרה המרכזית של המפלגה היא להגיע לכנסת. • רואה בייצוג פרלמנטרי אמצעי להשפעה על המדיניות הציבורית. • מאמין כי שינוי מושג באמצעות תהליך הדרגתי של הצטברות פוליטית וציבורית. • רואה בשותפות הערבית־יהודית דרך להשגת שוויון ודמוקרטיה.

הכרמל :

האם תוכל להציג בפני הציבור הערבי את מפלגת "כל אזרחיה"?


מוחמד יחיא :

מפלגת "כל אזרחיה" היא מפלגה ערבית־יהודית שהוקמה באופן רשמי לפני ארבע שנים, לאחר שנים של עבודת הכנה ויוזמות פוליטיות שהחלו לפני כחמש עד שבע שנים. בין היוזמים המרכזיים להקמתה היו סגן יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג, פרופ' פייסל עזאיזה, לצד קבוצה של פעילים ואישי ציבור מהחברה הערבית והיהודית. המפלגה יוצאת מתוך תפיסה פוליטית המבוססת על חיזוק שותפות ערבית־יהודית אמיתית ומשמעותית, ולא שותפות סמלית או פורמלית בלבד, מתוך אמונה שעתיד המדינה ויציבותה מחייבים שינוי מהותי באופי היחסים הפוליטיים והחברתיים בין האזרחים הערבים והיהודים. המפלגה מציעה פרויקט אזרחי־דמוקרטי המבוסס על עקרון "מדינה לכל אזרחיה", כמדינה המבטיחה שוויון מלא וצדק לכל אזרחיה ללא אפליה על בסיס לאום, דת או השתייכות עדתית. לדעתה, בניית מדינה דמוקרטית אמיתית מחייבת מתן הזדמנויות שוות וזכויות שוות בכל התחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. אנשי המפלגה מדגישים כי השגת יעד זה אינה משימה קלה או מהירה, אלא תהליך ארוך הדורש שנים של מאבק פוליטי וציבורי. עם זאת, החשוב ביותר הוא להמשיך לחתור אל היעד ולהחזיק בחזון המבוסס על שוויון, צדק ושותפות מלאה בין כל האזרחים.

הכרמל :

האם מפלגת "כל אזרחיה" תתמודד בבחירות לכנסת במסגרת ברית עם מפלגות אחרות, כגון מפלגת "הדמוקרטים", השונה ממנה מבחינה עקרונית ואידאולוגית? ומה לגבי ברית עם הרשימה המשותפת, אם הדבר יתאפשר?


מוחמד יחיא :

מפלגת "כל אזרחיה" יזמה את הקמת "הברית הערבית־יהודית לשלום ולשוויון" בשיתוף עם מפלגת "ביחד נצליח" בראשות אבי שקד, והמפלגה הלאומית הערבית בראשות חבר הכנסת לשעבר מוחמד כנעאן. יוזמה זו נובעת מקריאה מציאותית של המפה הפוליטית ומתוך תחושת אחריות כלפי הציבור הערבי והיהודי התומך ברעיון השותפות. אנו מודעים לכך שיש מפלגות שהיו מיוצגות בכנסת בשנים האחרונות, אך כיום הן ניצבות בפני אתגרים ממשיים הקשורים לאחוז החסימה. לכן, התמודדות עצמאית בבחירות אינה נחשבת בעינינו לאפשרות המועדפת בשלב זה, במיוחד לנוכח הסיכון לאובדן קולות. מתוך תפיסה זו יזמנו את הברית הערבית־יהודית, ואנו ממשיכים לנהל שיחות ומשאים ומתנים עם כוחות פוליטיים ורשימות בחירות החולקים עמנו חזון ועקרונות דומים. מטבע הדברים, המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת במתכונתה החדשה הן מהמסגרות הפוליטיות הקרובות ביותר אלינו, לצד תנועות ואישים ערבים ויהודים הפעילים בזירה הציבורית והקהילתית, אשר עמם מתקיימים גם כן מגעים ודיונים באשר לאפשרות של הקמת רשימת בחירות רחבה שתוכל לעבור את אחוז החסימה. אנו מעדיפים למנף את כוחנו הפוליטי במסגרת רחבה ומאחדת, במקום להסתכן ברשימה שעשויה לזכות בעשרות אלפי קולות אך לא לעבור את אחוז החסימה. גם אם כוחנו האלקטורלי שקול לשניים או שלושה מנדטים, אנו סבורים שמוטב שכוח זה יהיה חלק מרשימה רחבה שתבטיח ייצוג ערבי־יהודי אמיתי ותשקף את מסר השותפות שאנו נושאים. ואומר זאת בצורה ברורה: מנקודת מבטנו, החברה הערבית לבדה אינה יכולה להשיג את יעדיה הפוליטיים והאזרחיים בתנאים הקיימים. אנו זקוקים לשותפים מהחברה היהודית, גם אם מדובר במיעוט מוגבל, משום שהחלופה לשותפות היא המשך מצב של עימות וקיטוב. על רקע התגברות הגזענות, ההסתה והקיצוניות, הן לפני 7 באוקטובר והן לאחריו, אנו סבורים כי השותפות הערבית־יהודית אינה עוד רק אפשרות פוליטית, אלא הפכה לצורך לאומי ואזרחי. לכן, העדיפות שלנו בבחירות הקרובות היא לתמוך בהקמת מסגרת פוליטית רחבה ומקיפה, שתאחד את כל הכוחות המאמינים בשוויון, בדמוקרטיה ובשותפות. הבענו בפומבי את תקוותנו להצלחת הרשימה המשותפת במתכונתה החדשה, משום שחיזוק הייצוג הערבי בכנסת משרת את האינטרס של החברה הערבית בכללותה. אנו מקווים שבעתיד יתפתחו מסגרות אלו לכדי שותפות ערבית־יהודית רחבה יותר, שתשקף את מציאות החיים ואת שאיפות הציבור. מה שחשוב לנו אינו סדר המקומות ברשימה או חלוקת המכסות המפלגתיות, אלא הדרך הפוליטית והעקרונות המשותפים. מטרתנו היא לבנות כוח פרלמנטרי משמעותי, המסוגל להגן על ערכי השוויון והצדק ולקדם את מעמדם של אזרחים ערבים ויהודים המאמינים בשותפות בתוך מוקדי קבלת ההחלטות.

כמה מנדטים אתם צופים לקבל במקרה של בריתות מסוג זה?


מוחמד יחיא :

אנו מנהלים שיחות עם מספר כוחות ומסגרות פוליטיות הקרובים לתפיסת עולמנו. אם לא תתגבש מסגרת רחבה ומקיפה, אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא הקמת רשימת בחירות חדשה שתכלול את הברית הערבית־יהודית לשלום ולשוויון, את מפלגת "ביחד נצליח" בראשות אבי שקד, ואת המפלגה הלאומית הערבית בראשות חבר הכנסת לשעבר מוחמד כנעאן, לצד אישים ופעילים בולטים מהזירה הציבורית הערבית והיהודית. עם זאת, אנו מדגישים כי האפשרות המועדפת עלינו היא להשתלב במסגרת בחירות רחבה ומאחדת, שתבטיח ייצוג ערבי־יהודי אמיתי ותחזק את יכולת ההשפעה הפוליטית בכנסת. אנו מאמינים כי איחוד הכוחות במחנה השינוי הוא הדרך הטובה ביותר לחזק את הייצוג הפוליטי ולמנוע אובדן קולות. החלופה האחרת היא התמודדות במסגרת רשימה עצמאית חדשה. זהו מהלך הכרוך במידה מסוימת של סיכון, אך הוא עשוי להצליח אם שיעור ההצבעה יעלה ואם התחרות תתנהל באופן חיובי, ללא מסעות הסתה והאשמות בבגידה. לצערנו, בעבר ראינו ניסיונות להציג כל מסגרת פוליטית חדשה כבוגדת, ובמיוחד מסגרות המבוססות על שותפות ערבית־יהודית, או להסית נגדן במטרה למשוך מהן קולות. לדעתנו, פרקטיקות אלו אינן משרתות איש; הן מחלישות את הייצוג הפוליטי ופוגעות באינטרס הציבורי של החברה הערבית ושל מחנה השינוי כולו.

הכרמל :

האם הברית שלכם עם מפלגת "ביחד נצליח" ועם "המפלגה הלאומית הערבית" קיימת בפועל מבחינה ארגונית וציבורית, או שמא הייתה רק הכרזה לצורך העלאת המורל?


מוחמד יחיא :

לא, אין מדובר רק בהכרזה תקשורתית או בצעד סמלי שנועד להעלות את המורל. קיים הסכם עקרוני בין הצדדים, וההסכם הזה מכובד ומטופל ברצינות ובאחריות. במקביל, אנו עוקבים מדי יום אחר ההתפתחויות הפוליטיות, הבריתות האפשריות ומועדי הבחירות, משום שהזירה הפוליטית דינמית ומשתנה ללא הרף. מתוך תחושת אחריות, אנו מבינים שכל החלטה אלקטורלית חייבת להתבסס על קריאה מציאותית של הנתונים בשטח. אם יתברר בשלב מסוים שהתמודדות ברשימה עצמאית לא תבטיח מעבר של אחוז החסימה, יהיה זה טבעי שנבחן מחדש את האפשרויות ונקבל את ההחלטה שתשרת בצורה הטובה ביותר את הפרויקט הפוליטי שאנו מקדמים ותמנע אובדן קולות. אנו משוכנעים שקיים כוח פוליטי וציבורי ממשי לרעיון השותפות הערבית־יהודית. לכן אנו מושיטים יד בשלב זה לכל הכוחות הפוליטיים, המסגרות הציבוריות והאישים המתקרבים אלינו בתפיסתם ובעקרונותיהם, במטרה לבנות מסגרת פוליטית רחבה ובעלת השפעה, המבוססת על ערכי השוויון, השותפות והדמוקרטיה, ומשקפת את שאיפותיהם של ציבור רחב של ערבים ויהודים המבקשים שינוי.

הכרמל :

האם ברשימתכם לכנסת יהיו נשים מועמדות?


מוחמד יחיא :

בהחלט. עקרון השוויון בין נשים לגברים הוא אחד מעקרונות היסוד של מפלגת "כל אזרחיה". אנו מאמינים בצורך לייצג את כל מרכיבי החברה – ערבים ויהודים, גברים ונשים, ובני כל הקבוצות והרקעים החברתיים. החשיבות שאנו מייחסים לייצוג נשים אינה רק סיסמת בחירות, אלא חלק בלתי נפרד מהחזון ומההתנהלות הארגונית של המפלגה. לדוגמה, המפלגה פועלת על פי מודל של הנהגה משותפת, ויש לנו הנהגה משותפת ערבית־יהודית. ד"ר ורד סעדי מכהנת כיושבת הראש המשותפת של המפלגה

הכרמל :

: האם תהיו מוכנים לאמץ עקרון של רוטציה מגדרית ברשימה, בנוסח "גבר–אישה–גבר–אישה"?


מוחמד יחיא :

באופן עקרוני, כן. אנו מעדיפים שרשימות הבחירות יתבססו על שוויון מגדרי, ושנשים יזכו לייצוג אמיתי ובולט. אם תוקם רשימה חדשה בהתאם לחזון שאנו מציגים, טבעי שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בהרכבה. עם זאת, עלינו להיות גם מציאותיים. כאשר מדובר ברשימה משותפת הכוללת מספר מפלגות וכוחות פוליטיים, ההרכב הסופי של הרשימה מושפע מההסכמות ומהשותפויות בין כל הצדדים. למרות זאת, עמדתנו ברורה: אנו תומכים בחיזוק ייצוג הנשים ורואים בנוכחותן במקומות בכירים ברשימה עניין מהותי. אם מדובר ברשימה הצפויה לזכות בארבעה או חמישה מנדטים, הרי שלדעתנו טבעי שלפחות שתי נשים ישובצו במקומות ריאליים שיאפשרו להן סיכוי ממשי להיבחר לכנסת. אין זו רק סוגיה של ייצוג, אלא ביטוי לאמונה עמוקה בכך שנשים הן שותפות מלאות בעשייה הפוליטית ובקבלת ההחלטות.

הכרמל :

מה דעתך על הרשימה המשותפת הטכנית? האם היא משרתת את האינטרסים של המפלגות ומהווה אשליה לבוחר הערבי, או שמא מדובר בצעד חיובי להפלת ממשלת נתניהו?


מוחמד יחיא :

עצם המושג "רשימה טכנית" מעורר שאלות לגיטימיות. מה פירוש הדבר שמתמודדים יחד ברשימה אחת, ואז כל מפלגה חוזרת לדרכה לאחר הבחירות? במצב כזה הבוחר עלול לחוש שאינו יודע בדיוק למי העניק את קולו ומהו הפרויקט הפוליטי האמיתי שבעדו הצביע. עם זאת, אני סבור שהרעיון של רשימה משותפת טכנית נולד בראש ובראשונה כמענה לדרישת הרחוב הערבי. הציבור הערבי לא דרש רשימה טכנית, אלא ביקש את חזרתה של הרשימה המשותפת במתכונת מאוחדת. לכן ניתן לראות בהצעה הנוכחית סוג של פשרה, המנסה לגשר בין שיקולי המפלגות לבין רצון הציבור לראות אחדות פוליטית ערבית רחבה. באווירה הפוליטית הקיימת כיום, קיימת תחושה רחבה בחברה הערבית שכל מפלגה המתמודדת לבדה מסכנת את קולות הציבור הערבי ועלולה לשאת באחריות להחלשת הייצוג הערבי או לתרומה עקיפה להמשך כהונת הממשלה הנוכחית. משום כך גובר הלחץ הציבורי לכיוון האחדות. אני אישית סבור שאין פערים מהותיים גדולים בין רוב המפלגות הערביות, באופן שמצדיק מניעה של הקמת מסגרת פוליטית משותפת. לכן הרעיון של רשימה מאוחדת נראה הגיוני ומובן לחלקים רחבים מהציבור. עם זאת, יש הבדל בין רשימה משותפת המבוססת על חזון פוליטי ותוכנית מוסכמת, לבין רשימה טכנית המבוססת בעיקר על שיקולים אלקטורליים וארגוניים. רשימה משותפת אמיתית אמורה להתבסס על מידה של הרמוניה פוליטית והסכמה בסוגיות המרכזיות, בעוד שרשימה טכנית היא מסגרת בחירות זמנית שמרכיביה עשויים לחלוק על נושאים רבים לאחר הבחירות. כמו כן, אין לסגור את הדלת בפני יוזמות פוליטיות חדשות או מסגרות חלופיות. החיים הדמוקרטיים מבוססים על פלורליזם ותחרות חיובית, ולא על הענקת מונופול פוליטי לארבע מפלגות או למסגרת אחת בלבד. העיקר מבחינתנו הוא שהתחרות תהיה דמוקרטית ובריאה, ללא האשמות והסתה, ושמטרתה המרכזית תהיה חיזוק כוחו של הייצוג הערבי והגנה על האינטרסים של הציבור הערבי ועל ערכי השוויון והשותפות.

הכרמל :

האם שיתוף פעולה ערבי־יהודי יכול לחולל שינוי פוליטי בישראל?


מוחמד יחיא :

אנו שואפים ופועלים לכך שהפרויקט הזה יתרום לחולל שינוי אמיתי, גם אם יהיה הדרגתי ואיטי בתחילתו. מנקודת המבט שלנו, ומתוך החזון שעליו מבוססת מפלגת "כל אזרחיה", אין חלופה לבניית מסגרת פוליטית ואזרחית שתהווה מענה דמוקרטי לגלי הגזענות, הקיצוניות והפשיזם המתחזקים במדינה בשנים האחרונות. אם לא יקומו כוחות פוליטיים וחברתיים המסוגלים להתמודד עם מגמות אלו ולהציע חלופה המבוססת על שוויון, שותפות וצדק, צפויים המצב והמתחים להמשיך ולהחמיר. לכן אנו רואים הכרח בקיומו של פרויקט פוליטי המציע חזון אחר לעתיד היחסים בין ערבים ליהודים במדינה. ייתכן שהשפעתו של הפרויקט עדיין אינה גדולה או בולטת מספיק בשלב זה, אך שינוי אמיתי אינו מתרחש בן־לילה. אנו מאמינים שעבודה מתמשכת, לצד הצטברות של כוח פוליטי וציבורי, עשויות עם הזמן להביא לשינוי ממשי בתודעה הציבורית ובמפה הפוליטית. לכן אנו ממשיכים לפעול מתוך אמונה עמוקה שהשותפות הערבית־יהודית אינה רק סיסמת בחירות, אלא בחירה אסטרטגית ארוכת טווח, שיכולה להוות בסיס לבניית חברה צודקת, שוויונית ויציבה יותר בעתיד.

הכרמל :

לכל המפלגות הערביות חסר מרכיב הנשים או מרכיב הצעירים, או שניהם יחד. האם הדבר משפיע על הלגיטימיות שלהן לייצג את החברה הערבית?


מוחמד יחיא :

אני מסתכל על הסוגיה הזו מזווית המציאות הקיימת. לצערי, אם נבחן את רוב המפלגות הערביות כיום, נראה שייצוג הנשים אינו ברמה שאליה כולנו שואפים. זו מציאות קיימת שאי אפשר להתעלם ממנה. אבל אם השאלה היא האם הדבר משפיע על הלגיטימיות של ייצוג המפלגות הללו או על שיעור ההצבעה להן, אני חושב שהמציאות האלקטורלית מלמדת שקהל רחב של נשים וצעירים עדיין מצביע למפלגות האלה, למרות ההערות והביקורת שלו בנוגע לרמת הייצוג. אני מבין היטב את הטענה שלפיה נשים וצעירים מהווים חלק גדול מהחברה הערבית, ולכן טבעי שמשקלם הדמוגרפי יבוא לידי ביטוי ברור יותר במוקדי קבלת ההחלטות ובהרכב הרשימות האלקטורליות. זו הערה לגיטימית וחשובה. אבל בסופו של דבר, הבוחר הוא בעל ההכרעה. אם קיימת בציבור תפיסה שלפיה ייצוג נשים וצעירים הוא עדיפות מרכזית, הדבר צריך לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות האלקטורלית וגם בלחץ על המפלגות לאמץ מודלים ייצוגיים וצודקים יותר. אני אישית סבור שחיזוק נוכחותן של נשים ונוכחותם של צעירים בחיים הפוליטיים הוא צורך אמיתי, לא רק מטעמי צדק ושוויון, אלא גם משום שכל פרויקט פוליטי המבקש לייצג את החברה בצורה נכונה אינו יכול להתעלם מן הקבוצות המהוות חלק מרכזי ממנה או להמעיט בתפקידן ובמעמדן.

הכרמל :

המחסור בתמיכה בספרות ובאמנות, ובעיקר בתיאטרון ובמוזיקה בחברה הערבית, נמשך כבר עשרות שנים. כיצד ניתן לשנות את הטרגדיה הזו לטובה?


מוחמד יחיא :

אינני סבור שפתרונות מהירים או מיידיים לבדם מסוגלים לחולל שינוי שורשי. שינוי תרבותי וחברתי הוא תהליך מצטבר וארוך טווח, שמתחיל כבר בגיל הרך, עובר דרך בית הספר והמשפחה, ומגיע עד למוסדות החברתיים והתרבותיים. כאשר אנו מדברים על התמודדות עם אלימות ופשיעה, אי אפשר לצמצם את הדיון רק להיבטים הביטחוניים או המשטרתיים. יש לדבר גם על תרבות, אמנות, ספורט וחינוך ככלים בסיסיים לבניית חברה בריאה ומלוכדת. נכון שהחברה הערבית זקוקה למסגרות תרבותיות ואמנותיות פעילות נוספות, אך חשוב לציין שקיימים תקציבים ומשאבים המיועדים לתחום זה, הן דרך הרשויות המקומיות והן דרך משרדי הממשלה השונים. במקרים רבים הבעיה אינה נעוצה רק בהיעדר תקציבים, אלא באי־ניצולם באופן מקצועי כנדרש, או בהיעדר יוזמות המסוגלות להפוך את המשאבים הללו לפרויקטים תרבותיים אמיתיים שמושכים את הציבור. מניסיוני בעבודה עם הרשויות המקומיות, אני יכול לומר שיש יכולות קיימות, וישנם אנשי מקצוע ואנשי תרבות המסוגלים להוביל את התחום הזה, אך מה שנדרש הוא חזון מאורגן יותר, תכנון והשקעה ארוכת טווח. אנחנו במפלגת "כל אזרחיה" מאמינים בחשיבות חלוקה מחדש של המשאבים באופן צודק בין שכבות החברה השונות ובין אזוריה השונים, בין אם מדובר בקרקעות, בתקציבים או בשירותים ציבוריים. במקביל, על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות למצות את המשאבים הללו ולהשקיעם בפרויקטים תרבותיים, חינוכיים וספורטיביים שיועילו לחברה.

הכרמל :

מהי הנוסחה או התוכנית שאתה מציע לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?


מוחמד יחיא :

אנו מאמינים שלסכסוך הישראלי־פלסטיני אין פתרון קסם או מתכון מהפכני שיכול לסיים אותו בן־לילה. אבל מצד שני, אי אפשר להיכנע למציאות הקיימת או להתייחס לסכסוך כאל גורל קבוע. מתוך תפיסת העולם של מפלגת "כל אזרחיה", האחריות הפוליטית והמוסרית מחייבת לפעול ליצירת אופק מדיני אמיתי שיוביל להסדר מוסכם בין שני הצדדים. לכן אנו סבורים שמשא ומתן ישיר ורציני הוא עדיין המסלול ההכרחי להגעה לפתרון בר־קיימא, גם אם הדבר יימשך שנים רבות. עמדתנו הבסיסית היא שכל פתרון חייב להיות מוסכם ומקובל על שני הצדדים, ולספק מסגרת שתאפשר לכל התושבים החיים בין הנהר לים, ערבים ויהודים, לחיות בכבוד, בביטחון וביציבות, הרחק ממעגל המלחמות והאלימות המתמשך. באשר למודלים הפוליטיים המוצעים, בין אם מדובר בפתרון שתי המדינות, מדינה אחת, קונפדרציה או כל נוסחה אחרת, הקריטריון מבחינתנו הוא מידת יכולתה של הנוסחה להשיג שלום צודק ולהבטיח את הזכויות הקולקטיביות והאישיות של שני הצדדים. באופן ברור, אנו רואים בפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 1967 אחד הפתרונות הריאליים, ההגיוניים והיישומיים ביותר כיום ברמה הפוליטית והבינלאומית. אנו תומכים גם בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל במסגרת הסכם מדיני כולל ומוסכם. עם זאת, החשוב יותר מצורת הפתרון עצמה הוא קיומו של תהליך מדיני רציני ומתמשך, הנתמך אזורית ובינלאומית, ופותח פתח להסדר היסטורי שיסיים את הסכסוך. אם משא ומתן חופשי ושוויוני יוביל לנוסחה אחרת שתזכה להסכמת שני הצדדים ותבטיח שלום וצדק, החשוב מבחינתנו הוא ההסכמה הפוליטית והשגת עתיד חופשי ממלחמות ומעימותים.

הכרמל :

קיים ואקום קטלני בקרב צעירים מגיל התיכון ומעלה מבחינת מסגרות חינוכיות, תרבותיות, ספורטיביות, אמנותיות וחברתיות. האם אינך רואה בכך גורם המסייע לעלייה בפשיעה? וכיצד ניתן לטפל בכך?


מוחמד יחיא :

ללא ספק, זו אחת הסוגיות המסוכנות ביותר שעומדות כיום בפני החברה הערבית. על פי הנתונים והסטטיסטיקות, ישנם עשרות אלפי צעירים וצעירות, ובעיקר בגילאי 18 עד 24, שאינם עובדים, אינם לומדים ואינם עוברים שום הכשרה מקצועית. אנו מדברים על שכבה רחבה מאוד שחיה במצב של ריקנות ואובדן אופק. בספרות המקצועית מכנים את הקבוצה הזו בשם "WALL", כלומר צעירים שאינם עובדים, אינם לומדים ואינם מתאמנים או עוברים הכשרה. תופעה זו אינה רק בעיה כלכלית או חינוכית, אלא גם סוגיה חברתית וביטחונית, משום שריק ממושך עלול לדחוף חלק מהצעירים לסטייה לכיוון סמים, פשיעה או אלימות. מכאן עולה הצורך בפרויקט לאומי וחברתי כולל, שיתמקד דווקא בקבוצה הזו ויספק לה מסגרת מאורגנת להשתלבות בלימודים, בהכשרה, בעבודה או בפעילות קהילתית. אסור שאלפי צעירים יישארו ללא כתובת, ללא תוכנית וללא אופק ברור לעתיד. לצערי, בחברה הערבית אנו עדיין מתמודדים עם סוגיות רבות במנטליות של תגובה. מתרחשת עבירה — ואנו מגנים; מתרחש משבר — ואנו יוצאים להפגנה; או כותבים פוסטים ברשתות החברתיות. אבל מה שנדרש הוא מעבר מתגובה ליוזמה ולתכנון. אני סבור שהאחריות כאן משותפת לממשלה, לרשויות המקומיות, למוסדות הייצוגיים ולחברה האזרחית. לרשויות המקומיות יש זכות לדרוש הגדלת תקציבים, אך השאלה החשובה יותר היא: מה אנו עושים עם התקציבים הללו כאשר הם מגיעים? ואיך אנו הופכים אותם לתוכניות מעשיות ולפרויקטים בשטח המיועדים לצעירים בסיכון? כל יישוב ערבי מכיר את בניו ואת הקבוצות החשופות יותר לנשירה ולהידרדרות. לכן יש להכין תוכניות מקצועיות מקומיות המבוססות על הצרכים של כל יישוב, וכוללות חינוך בלתי פורמלי, הכשרה מקצועית, פעילויות תרבות וספורט, תוכניות התנדבות והשתלבות קהילתית. אני מאמין גם בחשיבות הקמת שנת מעבר מאורגנת לאחר סיום התיכון, שתאפשר לצעירים לרכוש מיומנויות וניסיון מעשי וקהילתי, ותמנע את נפילתם למעגל הריקנות והבידוד. החשוב מבחינתנו הוא יצירת מסגרת אמיתית המעניקה לצעירים הללו תחושת שייכות, אחריות ויכולת לבנות את עתידם. בסופו של דבר, אי אפשר להתמודד עם פשיעה ואלימות באמצעות המשטרה בלבד. השקעה בצעירים, בתרבות, בספורט, בחינוך ובהכשרה מקצועית היא אחד הכלים האסטרטגיים החשובים ביותר למאבק בפשיעה בטווח הארוך ולבניית חברה יציבה ובטוחה יותר.

הכרמל :

מהי הסוגיה — החברתית, הכלכלית או הפוליטית — שאליה אתה מקדיש כיום את רוב משאביך ומאמציך?


מוחמד יחיא :

לצד עבודתי המקצועית כעורך דין ופעילותי הציבורית והקהילתית, אני מקדיש בשלב זה חלק גדול מזמני לעבודה הפוליטית במסגרת מפלגת "כל אזרחיה". אני משתתף בפעילויות ציבוריות ובשטח, ורואה במשימה המרכזית כיום את המאמץ לכך שלפרויקט הפוליטי הזה יהיה ייצוג אמיתי בכנסת. מנקודת מבטי, השפעה על מדיניות ציבורית והשגת שינוי אינן מתבצעות רק באמצעות פעילות קהילתית או עבודה משפטית; הן דורשות גם נוכחות פוליטית פעילה במוקדי קבלת ההחלטות. לכן עיקר מאמציי בשלב זה מוקדש לחיזוק הנוכחות של פרויקט "כל אזרחיה" ורעיונותיו בזירה הפוליטית, ולעבודה על כך שעקרונות המפלגה וחזונה יהיו מיוצגים בכנסת הבאה. מה שחשוב לי בסופו של דבר אינו השם עצמו, אלא שערכי השוויון, השותפות הערבית־יהודית והצדק האזרחי שמפלגה זו נושאת יהיו חלק מן השיח הפוליטי ומתהליך קבלת ההחלטות. אם נצליח להביא את החזון הזה לפרלמנט, נוכל להשפיע בצורה רחבה יותר על הסוגיות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות הנוגעות לאזרחים הערבים והיהודים כאחד. ובצל האפשרויות הצנועות העומדות לרשותנו כיום, יעד זה מהווה עבורי עדיפות מרכזית, משום שהוא פותח פתח להפיכת הרעיונות והעקרונות שאנו מקדמים למדיניות ולתוכניות מעשיות בשטח.

הכרמל :

האם אתה תומך ביישום פרויקט השירות האזרחי לצעירים בחברה הערבית, בצורה זו או אחרת?


מוחמד יחיא :

הסוגיה מורכבת יותר מכך. אנו מתנגדים לקשור את הצעירים הערבים לשירות האזרחי במתכונתו הנוכחית כאשר הוא מוצג כתחליף או כמסלול מקביל לשירות הצבאי, משום שגישה זו מעוררת בעיות פוליטיות ולאומיות מוכרות בתוך החברה הערבית. אבל מנגד, אני תומך ברעיון שלפיו צעיר או צעירה יקדישו שנה מחייהם לשירות החברה ולתרומה לפיתוחה. לכן אני מעדיף להשתמש במונח "שירות קהילתי" במקום "שירות אזרחי" או "שירות לאומי", משום שהדיון כאן צריך להיות על השתלבות בפרויקטים המשרתים את החברה ואת האנשים, ולא על מסגרת שנתפסת כהמשך או כתחליף לשירות הצבאי. עלינו להתמודד עם המציאות כפי שהיא. החברה הערבית ניצבת בפני אתגרים גדולים בתחומי החינוך, התעסוקה והשייכות הקהילתית, וישנם אלפי צעירים המסיימים את בית הספר התיכון מבלי למצוא מסגרת מסודרת שמכוונת אותם ללימודים, לעבודה או להשתתפות קהילתית. מכאן אני רואה חשיבות בהקמת תוכניות שירות קהילתי התנדבותיות ומאורגנות, שיאפשרו לצעירים לעבוד בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות, הספורט והפעילות האזרחית, ולרכוש ניסיון, מיומנויות ותחושת שייכות לחברה.

הכרמל :

"חוק לרון" נועד במקור לאפשר לאנשים עם מוגבלויות, ובמיוחד לאקדמאים ולבעלי תארים גבוהים, להשתלב בשוק העבודה. המדינה גם מספקת תמריצים רחבים למעסיקים ונושאת בעלויות התאמת סביבת העבודה ואמצעי הנגישות השונים, החל מהתאמות למשתמשי כיסאות גלגלים ועד לאמצעי עזר לעיוורים ולאנשים עם צרכים מיוחדים נוספים. למרות זאת, בעלי כישורים והשכלה רבים עדיין נתקלים בפועל בדלתות סגורות ובהזדמנויות מוגבלות בגלל דעות קדומות והיסוס להעסיקם. כעורך דין וכחבר במפלגת "כל אזרחיה", איזו יוזמה חקיקתית אתה מציע כדי לעבור ממדיניות של עידוד ותמריצים למדיניות של חובה ואחריות משפטית, שתבטיח קליטת אנשים עם מוגבלויות במקומות העבודה על בסיס כישורים והזכות לשוויון, ולא כיוזמה המבוססת רק על רצונם הטוב של המעסיקים?


מוחמד יחיא :

: ראשית, צריך להבהיר ש"חוק לרון" נועד להתמודד עם בעיה אמיתית שהייתה קיימת בעבר, כאשר אנשים רבים עם מוגבלויות היססו להיכנס לשוק העבודה מחשש לאבד את קצבאותיהם או לפגוע בזכויותיהם החברתיות. לכן ניסה החוק ליצור איזון בין הזכות לעבוד לבין הזכות לקבל את הקצבאות המגיעות להם. מבחינה משפטית ומקצועית, יש הבדל בין מוגבלות רפואית לבין יכולת עבודה. אדם יכול להיות בעל מוגבלות או מגבלה פיזית מסוימת, אך בו בזמן להיות מסוגל לבצע תפקידים ומשימות מקצועיות המתאימים ליכולותיו ולהכשרתו. לכן הערכת הזכאות אינה נשענת רק על המצב הרפואי, אלא גם על היכולת התפקודית ועל אפשרות ההשתלבות בשוק העבודה. הרעיון המרכזי של החוק הוא להסיר את הפחד מעבודה ולעודד אנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה, מבלי שירגישו שיאבדו את כל זכויותיהם וקצבאותיהם ברגע שיקבלו עבודה. אך אם עדיין קיימים פערים או חסמים המונעים מאנשים עם מוגבלויות לקבל הזדמנויות עבודה אמיתיות, הטיפול בנושא חייב להתבסס על מחקר מקצועי מעמיק. חקיקה אינה נבנית רק על התרשמויות כלליות, אלא על נתונים וצרכים אמיתיים שנבדקים על ידי הגורמים המוסמכים. לכן אני סבור שכל תיקון חקיקתי עתידי צריך להיעשות באמצעות ועדה מקצועית שתכלול נציגים של אנשים עם מוגבלויות, ארגוני חברה אזרחית, מעסיקים והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. ועדה כזו תבחן את החסמים הקיימים ותציע פתרונות מעשיים, בין אם באמצעות הגדלת התמריצים, הרחבת תוכניות התמיכה או שיפור מנגנוני השילוב וההכשרה המקצועית. בסופו של דבר, המטרה אינה רק לחוקק חוקים, אלא להבטיח שהחוקים הללו יובילו לתוצאות ממשיות בשטח, ושאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתלב בשוק העבודה על בסיס כישורים וזכאות, תוך שמירה על זכויותיהם, כבודם והזדמנויותיהם השוות. מה שאנחנו צריכים הוא פרויקט חברתי שיעניק לצעירים מסגרת חיובית לאחר התיכון, יחזק את תחושת האחריות והשייכות שלהם וירחיק אותם מן הריקנות שעלולה להוביל חלק מהם לבעיות חברתיות חמורות. הנדרש הוא שירות לחברה ובניית האדם, ולא כניסה לוויכוחים פוליטיים סביב שמות בלבד. בסופו של דבר, אני מאמין שכל צעיר וכל צעירה צריכים לקבל הזדמנות לתרום לחברה שלהם ולרכוש ניסיון ומיומנויות, במסגרת אזרחית וקהילתית שמחזקת את ערכי האחריות, הערבות ההדדית והשייכות.

הכרמל :

האם אתה מבין את הטענה שלפיה לשירות האזרחי יש קשר לשירות הצבאי ולכן יש לדחות אותו לחלוטין?


מוחמד יחיא :

השירות הצבאי, בצל המציאות הפוליטית הקיימת ואופי הסכסוך והמלחמות, אינו מסגרת מתאימה לצעירים הערבים, ולכן אינני סבור שההשוואה בין שני הדברים נכונה מלכתחילה. ....................................................................................................................

הכרמל :

מהי התוכנית שלך למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית?


מוחמד יחיא :

אני חושב שחשוב להיות מציאותיים בסוגיה הזו. אין תוכנית קסם, ואין אדם או מפלגה שמחזיקים בפתרון מיידי שיכול לחסל את הפשיעה והאלימות בן לילה. אלימות ופשיעה קיימות בכל החברות והמדינות בדרגות שונות, ואין מדינה החפה מהן לחלוטין. אבל מה שמייחד את המציאות שלנו כיום הוא שאנחנו מתמודדים עם תופעה של פשיעה מאורגנת שחצתה כל גבול סביר, והפכה לאיום ישיר על ביטחונה, יציבותה ועתידה של החברה הערבית. מכאן יש להדגיש שהחברה האזרחית לבדה אינה מסוגלת להתמודד עם התופעה הזו או למגר אותה. נכון, לחברה האזרחית יש תפקיד חשוב בהסברה, בחינוך ובמניעה, אך הטיפול בפשיעה המאורגנת דורש בראש ובראשונה מדינה פעילה ורשויות אכיפת חוק שממלאות את תפקידן. אנחנו מדברים על תופעה שדורשת החלטה ממשלתית ברורה, רצון פוליטי אמיתי ומערכות משפטיות וביטחוניות הפועלות באופן מקצועי ושיטתי כדי להיאבק בארגוני הפשיעה ולייבש את מקורות כוחם והשפעתם. לכן אני סבור שהאחריות המרכזית מוטלת על הממשלה ועל מוסדות המדינה. ללא התערבות ממשלתית רצינית ונחושה, וללא תוכנית לאומית מקיפה וארוכת טווח, יהיה קשה מאוד לחולל שינוי מהותי בתחום זה. ומנגד, על החברה הערבית, הרשויות המקומיות ומוסדות החברה האזרחית מוטל תפקיד משלים, המתבטא בהשקעה בחינוך, בהשכלה, בתרבות, בספורט ובתוכניות לנוער, וכן בטיפול בגורמים החברתיים והכלכליים התורמים להתפשטות האלימות. אבל עלינו להיות ברורים: כאשר מדובר בפשיעה מאורגנת, בנשק בלתי חוקי וברשתות פשע, כ־90% מהפתרון קשור ליכולת המדינה ומוסדותיה לאכוף את החוק וליישם אותו באופן שוויוני ויעיל. ברמה החברתית נדרשות יוזמות מניעה ארוכות טווח, אך אי אפשר להטיל על החברה לבדה את האחריות להתמודד עם תופעה בהיקף ובמורכבות כאלה, משום שהדבר חורג מיכולותיה ומסמכויותיה. לכן כל תוכנית אמיתית למאבק בפשיעה ובאלימות חייבת להתבסס על שותפות בין הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית, לצד הנהגה פוליטית שנושאת באחריותה ומתייחסת לנושא כאל עדיפות לאומית וחברתית מהמעלה הראשונה.

הכרמל :

מהו המסר שהיית רוצה להפנות לצעירים, יהודים וערבים, שמרגישים שאין להם מקום במרחב הציבורי והפוליטי?

מוחמד יחיא :

אכן, יש כיום בחברה שלנו מספר גדול של צעירים וצעירות שמרגישים שאינם מוצאים לעצמם מקום במרחב הציבורי, הפוליטי או הקהילתי. לרבים מהם יש רצון לעבוד, לתרום וליזום, אך הם אינם מעוניינים בהכרח בהשתייכות מפלגתית ישירה, או שאינם מרגישים שמפלגה פוליטית כלשהי מבטאת באופן מלא את שאיפותיהם. זו אינה סוגיה חדשה. אישית, הייתי לפני שנים בין מי שיזמו את הרעיון לפתח את ועדת המעקב העליונה כך שתהפוך לגוף נבחר, מייצג ויעיל יותר, אשר יחד עם הרשויות המקומיות יוכל לשמש מסגרת כוללת שתאפשר לצעירים ולצעירות להשתלב בפעילות ציבורית, התנדבותית, מקצועית ואף פוליטית, מבלי שיהיו בהכרח מזוהים עם מפלגה או זרם פוליטי מסוים. אנחנו זקוקים למרחב ציבורי משותף שיכיל את כוחותיהם של הצעירים, ויעניק להם הזדמנות להשפיע, ליזום ולהשתתף בקבלת ההחלטות החברתית. החברה שלנו עשירה בכישורים וביכולות, אך הבעיה היא בהיעדר מסגרות כוללות שמאפשרות לכוחות הללו לבטא את עצמם ולהפוך את רעיונותיהם לפרויקטים וליוזמות מעשיות. לצערי, בכל פעם שמועלות יוזמות מסוג זה, הן נתקלות לעיתים בהתנגדות מצד גורמים שונים, בין אם מצד חלק מהמפלגות, המוסדות או אפילו חלק מהמסגרות ההנהגתיות הקיימות. הדבר משקף במידה מסוימת תרבות של תחרות שלילית שעדיין קיימת בחברה שלנו, שבה לעיתים נעדר שיתוף הפעולה הדרוש להצלחת יוזמות ציבוריות משותפות. בנוסף, יוזמות צעירים ויוזמות קהילתיות רבות סובלות ממחסור במשאבים וביכולות. היעדר מימון יציב מקשה על פרויקטים רבים להמשיך, להתפתח ולהשפיע לטווח ארוך, במיוחד כאשר חלק גדול מהתמיכה הקיימת מגיע ממקורות חיצוניים ולא יציבים. למרות זאת, אני עדיין מאמין בצורך לבנות מסגרות קהילתיות עצמאיות ורחבות שיעניקו לצעירים מרחב להשפיע וליזום. אנו מקווים שככל שנוכחותנו ויכולותינו בעבודה הציבורית יתחזקו, בין אם באמצעות מפלגת "כל אזרחיה" ובין אם באמצעות כל מסגרת ציבורית אחרת, נוכל לתרום להקמת פרויקטים ויוזמות שיספקו לצעירים ולצעירות מרחב ציבורי אמיתי, שישקיע ביכולותיהם העצומות ויכוון אותן לשירות החברה ולפיתוחה. הצעירים אינם בעיה שצריך לפתור; הם כוח פוטנציאלי שזקוק להזדמנות, למרחב ולאמון כדי להפוך לכוח של שינוי ובנייה בתוך החברה.

הכרמל :

בחברה הערבית מרבים לדבר על כך שוועדת המעקב אינה מייצגת את הציבור במידה מספקת, שהיא כוללת מפלגות לא פעילות, וחסרות בה דמויות ציבוריות ואקדמיות וכן ייצוג של נשים וצעירים. מה דעתך?

מוחמד יחיא :

אני חושב שהסוגיה הזו ראויה לדיון רציני ופתוח. מנקודת מבטי, הגיע הזמן שוועדת המעקב תפסיק לחשוש מהכוחות ומהיכולות העצומות הקיימים בחברה הערבית שלנו. יש לנו מאות נשים, צעירים, אקדמאים, אנשי מקצוע ופעילים חברתיים המעוניינים לתרום לעשייה הציבורית, אך לא תמיד מוצאים את הערוצים המתאימים להשתתפות ולהשפעה. העליתי עמדה זו ביותר מהזדמנות אחת ואמרתי שהצלחת כל מוסד ייצוגי זקוקה לארבעה מרכיבים מרכזיים: סדירות, בחירה, תקציב וניהול מקצועי. אלה היסודות שמעניקים לכל מסגרת ציבורית לגיטימיות ויכולת לפעול, להשפיע ולהמשיך להתקיים. לצערי, ועדת המעקב עדיין פועלת במידה רבה בתוך מסגרת סגורה, דבר שמגביל את יכולתה לקלוט כוחות חדשים ולשתף שכבות רחבות יותר מן החברה. אנו זקוקים למסגרות פתוחות יותר, שיאפשרו השתתפות של נשים, צעירים, אנשי מקצוע ואקדמאים, ויעניקו להם תפקיד אמיתי בעיצוב ההחלטות ובעבודה הציבורית. מנגד, יש להכיר בכך שכל ניסיון לחולל שינוי מהותי במבנה ועדת המעקב נתקל במורכבויות גדולות. קיימות רגישויות פוליטיות ומפלגתיות, ויש חששות שכל תהליך רפורמה עלול להתפרש כניסיון להקים מסגרת חלופית או מתחרה. לכן יוזמות רפורמה רבות נותרו כלואות בדיונים ולא הפכו לצעדים מעשיים. אני אישית תומך ברעיון של הרחבת בסיס ההשתתפות הציבורית וחיזוק האופי הייצוגי של המוסדות הכוללים בחברה שלנו. אך הדבר חייב להיעשות בצורה הדרגתית, מחושבת ובהסכמה עם הכוחות הפעילים השונים, משום שכל שינוי זקוק לתמיכה ציבורית ולמשאבים ויכולות ארגוניות ממשיות. בשלב זה אינני רואה שהתנאים בשלים לחלוטין להקמת מסגרת חלופית שתוכל להחליף את ועדת המעקב או להתחרות בה. אך אני סבור שזכותה של החברה הערבית לדרוש את פיתוחה ועדכונה, כך שתהיה מייצגת יותר ופתוחה יותר לשינויים החברתיים והפוליטיים שחוותה החברה שלנו בעשורים האחרונים. שאיפתי לטווח הרחוק היא שנגיע למוסדות ייצוגיים מקיפים יותר, המסוגלים להכיל את הכוחות החדשים, ושנאפשר לצעירים, לצעירות, לאנשי המקצוע ולאקדמאים מרחב רחב יותר להשתתפות ולהשפעה. החברה שלנו מחזיקה ביכולות אנושיות עצומות, והאתגר האמיתי אינו בעצם קיומן של יכולות אלו, אלא ביצירת מסגרות המסוגלות להכיל אותן ולרתום אותן לטובת האינטרס הציבורי.

הכרמל :

האם אתה סבור שמפלגת "כל אזרחיה" יכולה לתרום לשינוי מהותי בפוליטיקה הישראלית?

מוחמד יחיא :

מפלגת "כל אזרחיה" שואפת להיות מיוצגת בכנסת, לא למען הייצוג כשלעצמו, אלא כדי להביא חזון פוליטי וחברתי המבוסס על שותפות, שוויון וצדק לכל האזרחים. אנו מאמינים שכאשר רעיונות אלה יקבלו ייצוג אמיתי במוקדי קבלת ההחלטות, וכאשר יהיו נציגים המסוגלים לפעול, להשפיע ולהגן על עקרונות אלה, הסיכוי לחולל שינוי יגדל. ייתכן שהשינוי לא יתרחש בבת אחת, אך הוא יכול להתממש בהדרגה באמצעות עבודה מתמשכת והצטברות פוליטית וציבורית. יש לנו אמונה עמוקה שעקרונות השותפות הערבית־יהודית, השוויון האזרחי והדמוקרטיה האמיתית ראויים להגיע לכל אזרח במדינה הזו. לכן נמשיך לפעול בכל הכוחות והיכולות העומדים לרשותנו כדי להפוך את החזון הזה למציאות פוליטית וחברתית מוחשית. זהו הפרויקט שאנו מאמינים בו, וזהו הדרך שבה בחרנו לצעוד.